החלטה בתיק רע"א 42304-10-12

1.  בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, שלפיה נדחתה טענת המבקשים כי הסמכות העניינית לדון בתובענה שהגישה המשיבה נגד המבקשים נתונה לבית משפט המחוזי, ועל כן יש להעבירה לדיון בבית משפט זה.

2.  המדובר בתובענה לסעד הצהרתי שלפיו הזכויות בדירה מס' 6 ברח' אסירי ציון 15 בפתח תקווה (להלן: "הדירה"), שייכות למשיבה, לאחר שהוענקו לה במתנה על ידי המנוח זכריה בן יוסף ז"ל, מורישם של המבקשים 2-6.

3.  שאלת הסמכות העניינית הועלתה על ידי בית המשפט קמא ונדונה בדיון שהתקיים ביום 19.9.2012. לאחר ששמע את טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי מאחר שעדיין לא ניתן לרשום את הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין ומאחר שעסקת רכישת הדירה טרם הושלמה, מדובר בתביעה הנוגעת לזכויות חוזיות, ועל כן העניין מצוי בסמכותו של בית משפט השלום.

החלטה זו היא מושא הבקשה דנן.

4.  תמצית טענות המבקשים היא כי מבחן הסמכות העניינית הוא מבחן הסעד, ואין צורך להידרש בענייננו להבחנה בין זכות קניין לבין זכות אובליגטורית. מאחר שהסעד המבוקש בתובענה הינו הצהרה על זכויות במקרקעין, מצוי העניין בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

תמצית טענות המשיבה היא, כי כל עוד לא נרשמו הזכויות במקרקעין במרשם המקרקעין, מדובר בזכויות חוזיות בלבד, אשר דינן להתברר לפי שוויין. מאחר שבענייננו שווי הזכויות אינו עולה על 2,500,000 ש"ח, נתונה הסמכות לדון בתובענה לבית משפט השלום.

שני הצדדים נתנו הסכמתם למתן החלטה על בסיס כתבי טענותיהם.

5.   לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובות לה ובחומר שהוגש, מצאתי כי יש לדון בבקשה למתן רשות ערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

6.  כאמור, לצורך הכרעה בשאלת הסמכות, בחן בית המשפט קמא את מהות הזכות שעל בסיסה נשענת התובענה, וקבע כי משמדובר בזכויות חוזיות במקרקעין, מצויה התביעה בסמכות בית משפט השלום.

7.   כידוע, הלכה היא שהמפתח להכרעה בשאלת הסמכות העניינית הוא הסעד הנתבע ולא טיב העניין או עילת התביעה (ע"א 27/77 יהודה טובי נ' שמעון רפאלי פ"מ לא(3) 561, 567; ע"א 510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן פ"ד לז(3)1, 12; רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן (מיום 23.2.2012)).

לפיכך, צודקים עקרונית המבקשים כי הדיון בשאלה זו צריך להיות מנותק משאלת טיב הזכות מושא התובענה.

8.   בענייננו, טענה המשיבה בכתב תביעתה כי המנוח הקנה לה "זכויות חוזיות שמהותן הזכות להירשם כבעלים של הדירה" (סעיף 49 לכתב התביעה, ההדגשה במקור - י.ש.) ולפיכך ביקשה מבית המשפט לקבוע כי מלוא הזכויות בדירה, הינן בבעלותה המלאה והבלעדית (סעיף 53 לכתב התביעה). בהמשך כתב התביעה (סעיף 56) ניסחה המשיבה את הסעדים להן היא עותרת כך:

56.1: ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו, מלוא הזכויות בדירה ברח'...גוש...חלקה...שייכות לתובעת בלבד ולהורות לכל גוף המתנהל עפ"י דין לרשום הזכויות כאמור.

56.2       לקבוע כי לנתבעים אין כל זכויות, מכל מין וסוג שהוא, בדירה.

לפי ניסוח זה של כתב התביעה והסעד הנתבע בו, עפ"י ניסוחה כמובן של המשיבה עצמה, הרי שהמדובר בסעד הנוגע למקרקעין.

9.  חלוקת הסמכויות בין בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע לענייני מקרקעין מנוסחת בסעיף 51 (א) 2 ו-3 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ובפרשנות שניתנה למינוח "תביעות הנוגעות למקרקעין", המהווה אבן יסוד בהגדרה האמורה, האם מכוון הוא לזכויות קנייניות בלבד או שמא מכיל הוא כל תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין, דהיינו לרבות תביעה שעניינה זכויות חוזיות במקרקעין (מצב המתקיים תדיר מקום שהמדובר במקרקעין שאינם רשומים במרשם) באופן שלהלן:

51. (א) בית משפט שלום ידון באלה:

...

(2)    תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;